<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"ד סי"ג וי"ד</h1>
<h2>דף מד.</h2>
השותה מים לצמאו מברך עליו, אבל היה נחנק בבית בליעתו ושתה כדי לדחות המאכל אינו מברך עליו, בד"א במים, אבל ביין מברך שכבר נהנה ונזון גופו ממנו מכל מקום. השותה מים שלא בסעודה פעמים רבות בזה אחר זה כל שמחמת צמאו הראשון אינו חוזר ומברך עליו, והוא שלא שנה מקום דשנוי מקום קובע ברכה לפניו ביין ובכל דבר אעפ"י שהיה מתחילה דעתו לאכול ולשתות. ושינוי יין בלא שינוי מקום אין צריך לחזור ולברך כשאינו נמלך לשתות אע"פ שנמלך ביין זה ואע"פ שהאחרון משובח מן הראשון, אלא שמברך הטוב והמטיב על ריבוי היין (יש) [כשיש] שם בני חבורה ובני הבית ששותין עמו, ואם אין שם אלא הוא שישתה אומר שהחיינו.
